יש רק שני אנשים שעושים קמפיין אמיתי בבחירות לכנסת, האחד הוא יאיר לפיד והשני הוא אריה דרעי. בזמן שמפלגת העבודה עסוקה במריבות על השריונים של בוז'י וציפי ובזמן שבליכוד היו טרודים בעתירות לבית המשפט ובבקשות לצווי מניעה, הצמד לפיד ודרעי עובדים כמו שצריך לעבוד בקמפיין ומנהלים שתי חזיתות במקביל.

חזית אחת ברמת השטח הכוללת – נסיעות ומפגשים עם פעילי שטח ובוחרים פוטנציאליים, והחזית השנייה היא בכלל ברשת החברתית ובהפצת סרטוני תעמולה באמצעות ערוץ היו-טיוב.

יש כמה אלמנטים הזהים אצל שני המתמודדים הללו. שניהם נלחמים על החיים שלהם בסיבוב הנוכחי, השניים הללו מוכשרים מאוד ויודעים להשתמש בתקשורת כדי למנף את עצמם הרבה יותר משאר המפלגות, הרבה יותר טוב מנתניהו שלמרות היותו אשף תקשורת ידוע, משהו אצלו בעיניים כבה.

בנאום שמסר לפיד השבוע בכנס פתיחת הקמפיין הוא שוב הזכיר את העובדה שהוא וחבריו הצילו את המדינה מהעושק החרדי, לפיד אמנם לא הגזים במסר הזה כי גם הוא מבין שזו סחורה שכבר אין לה רוכשים, בטח לא אחרי שהחרדים היו באופוזיציה בקדנציה האחרונה, אבל כשסיים לדבר על כלל החרדים הוא עבר לפרט – ואצל יאיר לפיד הפרט זה אריה דרעי.

יאיר לא מבין איך בכלל מפלגה יכולה להעמיד בראשה אדם שהורשע והוא גם ממש לא מבין איך יתכן שבוז'י וציפי כבר נמצאים עמוק בכיס החרדי, קרי בכיס של דרעי.

אצל לפיד הבן – הסימון של דרעי כמטרה לא נובע מעדתיות גרידא אלא נובע מבדיקה עמוקה שערכו עבורו יועציו ושהעלתה כי רק תקיפת דרעי ברמה האישית יכולה לחלץ אותו ממשבר המנדטים בו הוא נמצא על פי הסקרים – ואולי גם להתחיל לטפס כלפי מעלה. ובמילים אחרות מה שהיה הוא שיהיה, דרעי המרוקאי מבת ים (במלעיל) ממשיך להלחיץ את הרוב 'הנאור' של מדינת תל אביב.

במקרה הזה מדובר בתופעה הנקראת win win situation או בעברית פשוטה, שני הצדדים מרוויחים מהמצב וגם דרעי בעצת יועציו הולך חזק על הראש של לפיד עם קמפיין 'השקופים' שהולך ותופס תאוצה ולמרות שכולם יודעים ומבינים שהאשם העיקרי במצב הכלכלי-חברתי הקשה שיש בארץ זה ביבי נתניהו, את ההפגנה השבוע ארגנו פעילי ש"ס מול ביתו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד מתוך הבנה שגם להם זה יקפיץ כלפי מעלה את מספר המנדטים.

אם זה לא היה הזוי, היה מתבקש שיש עתיד וש"ס ינהלו קופת תקציב משותפת.

  יש שני סוגים של יועצי תקשורת. הסוג הראשון שייך לאלו שעיקר הפעילות שלהם בתקופת בחירות זה לחדד את המסרים של הקליינט ולחשוף אותו ככל שניתן בכלי התקשורת – כדי שגם מי שלא הופיע בכינוסים השונים ובחוגי הבית ייחשף למצע ולמסרים של אותו מועמד שהם מריצים. יש את הסוג השני שהם אלו שעיקר תפקידם  – זה בכלל למנוע מהקליינט להתראיין ולחשוף אותו כמה שפחות לתקשורת כדי להימנע מטעויות ולמנוע נזקים אלקטורליים.

אנשי הקמפיין של משה כחלון נמנים על הסוג השני. כיום זה ברור לכל אחד שכל יציאה של כחלון לתקשורת וכל ראיון שלו הוא פיגוע. פיגוע תקשורתי כל כך חזק עד שתוך ימים ספורים האיש דרדר בסקרים – משנים עשר מנדטים לשמונה בלבד.

לכחלון היה את כל הקרדיט שבעולם ואף יותר מכך. כולם זוקפים לזכותו את המהפכה הסלולרית שהיטיבה בכיס של כל אזרח למרות שתחילת המהפכה ושינוי התפיסה בנושא הסלולרי שייך בכלל לשר לשעבר אריאל אטיאס אבל זו טיבה של פוליטיקה, ראש עיר אחד מתכנן פרויקט אבל תמיד יזכרו את מי שגזר את הסרט ולא את מי שהוביל את השינוי ואת הקיבעון המחשבתי בקרב מקבלי ההחלטות.

למשה כחלון היה מספיק זמן להתארגן לבחירות הללו כי כבר מרגע פרישתו הוא ומקורביו ידעו שזה עניין של זמן עד שהוא יחזור וכעת, כשהוא מגיע לנקודת הזמן המיוחלת הוא עושה כל טעות אפשרית.

יש רק דבר אחד שהוא חייב לדעת, בזמן שהוא מסתובב סביב הזנב של עצמו ומנסה לסדר לעצמו זהות וקהל יעד מעבר לתושבי השכונות והפריפריה – יאיר לפיד כבר מחזיר לעצמו את המיינסטרים עליו בנה כחלון – והוא פשוט עוקף אותו מימין, ולכן למרות הזמן היקר שהוא בזבז – זה הזמן לנער את האבק ולצאת לעבודת שטח כירורגית כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת.

יתכן מאוד שלפחות חלק מהקטע הזה בטור כבר לא יהיה רלוונטי בעת קריאת השורות ולו מהסיבה שזה כבר יהיה לאחר הגשת הרשימות לכנסת אבל כבר עכשיו ניתן לומר שהאויב הפוליטי הכבד של נפתלי בנט והבית היהודי זהו אלי ישי ומפלגת יחד – העם אתנו.

אלי ישי חייב המון לנפתלי בנט על השבוע האחרון. בנט שמשום מה חשב שהוא מפיק תוכנית ריאליטי להמונים שכח שהוא בכלל אמור לדאוג לאזרחי ישראל באמצעות שריון מקום לאנשי עשייה – אבל בהברקה בכלל לא משהו הוא החליט ללהק לשורות הבית היהודי את שחקן העבר אלי אוחנה מתוך מחשבה שיש כאן כמה ציפורים בליהוק אחד. גם מזרחי, גם מוכר ובעיקר סמל בית"רי מובהק, אבל רק דבר אחד הוא שכח, הוא שכח שבמפלגה יש עוד אנשים – ומשכך גם עוד דעות ולמעט שלושה או ארבע חברים במפלגה לכולם יש דעה אישית מאוד ברורה והם גם לא חוששים להביא אותה לידי ביטוי פומבי והם אכן עשו זאת, הם כעסו על הליהוק המיותר והמגוחך הזה.

רק לאדם אחד הליהוק הזה עשה רק טוב. לאלי ישי. הוא המרוויח העיקרי מהבדיחה הזו וכאן למעשה הוא הפך בפועל לאלטרנטיבה עבור מאוכזבי הבית היהודי, הווי אומר אנשי המפד"ל הישנה שהתרגלו למסר עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל (בסדר הזה בדיוק) כשהוא יוצא מפיהם של סרוגים מגודלי שפם ולא מפיו של פרזנטור לשמפו נגד קשקשים. את המסרים הללו מעבירים ישי ושותפיו לדרך בצורה מוצלחת ומשכך עליו להשקיע הכל בקהל היעד הזה ולא באף מקום אחר.

בעת הקמת מפלגתו אמר אלי ישי כי הוא לא פונה לקהל של ש"ס אלא הוא שואף לחבר קהלים אחרים. דברים דומים שמענו גם מפיו של הרה"ג רבי מאיר מאזוז שהוא הפטרון הרוחני של המפלגה שאף הגדיל לעשות ולומר שמי שהצביע ש"ס ימשיך להצביע ש"ס ומשכך לא ברור מדוע סביבת ישי מריצה שמות של כל מיני רבנים ועסקנים שהמכנה המשותף שלהם הוא עברם בשורות תנועת ש"ס או שנחשבים למזוהים איתה באופן הברור ביותר.

גם הפניה לחרדים העובדים זו טעות טקטית ממדרגה ראשונה. אמנם ניסיון החיבור לא באמת עבד ולא רק בגלל שאלי לא יוכל לפתור להם את הבעיה העיקרית שלהם שהיא בעיית הקבלה למוסדות חינוך – אלא גם ובעיקר בגלל שאותה קבוצה מפולגת לתתי קבוצות וסגירה עם פלג אחד לא בטוח שתועיל מול פלג אחר, ולכן מה ראה ישי לשטות זאת. המפגש הזה הוא לא פחות מיריקה בפרצופה של דגל התורה הרואה בקמפיין החרדים העובדים לפני כל מערכת בחירות סוג של סחיטה ורק ימים יגידו איך ישי יצא מהסיפור הזה אם בכלל.

הערה לסיום: כשחבר מועצת עיר מקבל תחום אחריות – זה לטוב ולמוטב ואין זכויות בלי חובות. • נ.ב. הכלל הזה תופס גם כלפי ממונה התחבורה בעיריית בית שמש.